טור בקול העם

על ההצגה ירח מלא בחודש מרס

עידית בן אוליאל. 35, תל אביב

“לא הכרתי את השירה של ייטס קודם. החוויה עצמה הייתה מהנה וייחודית. החלק השני, שהיה ברור יותר מבחינת הרצף הסיפורי, היה מהנה הרבה יותר. הכי הפריע לי המבטא המוזר שבו דיברו השחקנים. זה לא תרם לאותנטיות”.

אייל שי. 26, תל אביב

“הטקסט אינטליגנטי אבל העיוות המוגזם של השפה העברית (מבטא מוזר של השחקנים) לא מתאים ומסיח את הדעת מהתוכן”.

לילך ורד. 30, תל אביב

“החלק הראשון של ההצגה היה קצת גרוטסקי, קשה לצפייה וגרם לי מבוכה. החלק של הקראת השירה היה הרבה יותר טוב: הדמויות קלילות יותר ופחות אקסטרווגנטיות”.

נועם מאירי. 45, תל אביב

“אני מכיר את השירה של ייטס והמחזה הזה קשה לפיצוח. יש פה אתגר גדול כי לא פשוט לשחק שירה. בחלק השני היה משהו מקסים וזורם”.

שירלי מור. 31, תל אביב

“לדעתי המשחק היה טוב ואמין, השפה הייתה יחסית ברורה, אני מאוד מתחברת לז’אנר הזה”.

ערן גינצבורג. 35, תל אביב

“היעדר ההגברה והישיבה הקרובה מסביב לבמה הם אידיאלים להקראת שירה. אשמח אם יהיו יותר ערבים כאלה ויותר אנשים יתנסו בכך. זה הרבה יותר עוצמתי מקריאה אישית של ספר שירה”.