בונקר
שנת 2018 הייתה שנה מיוחדת במינה בתיאטרון החובבים פאוזה הפועל מזה 13 שנה בכפר חרוב.
הקבוצה כללה נשים בלבד, זה לא היה מתוכנן וצפוי זה פשוט מה שקרה. לאחר תהליך שנתי מעמיק, אינטימי ומלא בפתיחות צחוק ודמע, היה לי ברור שההצגה חייבת להכיל בתוכה את המרקם הנשי והמגוון של הטיפוסים (“טיפוסיות”) שפגשנו לאורך השנה בתרגילי האמפרוביזצייה והעבודה על דמויות.
כמו כן, בחרתי למקם את קבוצת הדמויות הנשיות במקלט – ממש כמו המקלט שבו ממוקם הסטודיו של התיאטרון שלנו. סיפור המסגרת של ההצגה “בונקר” ממסגר לתוכו חבורה של נשים הנקלעות לתוך מקלט של בי”ס תיכון עקב אזעקת אמת וחשש לפיגוע. חלק מהנשים שייכות לצוות ביה”ס, המורה לאמנות, המורה לדרמה, המורה לספרות מורחב שמרבה לצטט שירי משוררות ומקיפה על כולן מבחוץ יועצת ביה”ס (שהיא גם אמה של המורה לדרמה, שעדיין זקוקה לאישורה) והמזכירה המבוגרת בחבורה שמלווה את ביה”ס כבר שנים רבות. דמויות נוספות נקלעו למקום דווקא היום כמעט באקראי: מפקחת חינוך איזורית, אמא שהגיעה כדי לשוחח עם היועצת על הבעיות של בנה עם אביו, אמריקאית שעשתה עלייה והגיעה כדי להיפגש עם מנהל ביה”ס שנעדר ודמותו מרחפת מעליהן, תלמידה “מופרעת” שפספסה את ההסעה וכיו”ב… המפגש האינטנסיבי של הנשים הכלואות יחדיו בעל כורחן, כשברקע נשמעות אזעקות ודיווחי משטרה.
המחזה נכתב על ידי במהלך חופשת הפסח, כמין סיכום דרמטי ומוקצן לסדנת עבודה על דמויות שקיימנו. קטעים מתוך ההצגה היוו עיבוד ונלקחו מתוך שני סיפורים של עמוס עוז ושל דיקלה בהלול אטיאס) ומתוך המחזה “משפחה חמה” של ענת גוב.
כתיבה ובימוי: רונית אוחנה
מוסיקה ועריכת פסקול: פאוזה אולפני הקלטה.
שחקניות:
נעמה בן אילוז, נטלי ברזני, טלי ברקאי, חנה גרינואלד, שרי יסין,
נילי ליבוביץ’, אבישג סיגורה, מירב פריש, עדי קרוב
מתוך ההצגה בונקר
