עוזי-מושב בני עטרות
חגיגות ה- 60 למושב בני עטרות
שחקנים זמרים ילדים ונוער…
קשה שלא להתרגש לאור ההצלחה “המדהימה” של כולנו בערב ההוא.
נכון לא מקצוענים אנו ,אך כנראה גם לא קוטלי קנים אנחנו.
ולראיה הרמנו ערב מדהים זאת לפי דברי החברים ודברי הימים,
ולא בלי הרבה קשיים לבטים נסיגות וחזרות.
יתרונות רבים לערב שכזה, בעיקר לתקופה שקדמה לערב המופע עצמו.
המפגש, ההכרות, השיחות אל תוך הלילה עם אותן ואותם שחקנים וזמרים,נוער וילדים,
שכנראה לא היינו פוגשים. הכרויות מעניינות משחקים ובדיחות, קצת זלילה וקצת שתייה
כמובן לא חריפה אך העיקר החוויה.
אך גם למורים המדריכים מגיעות הרבה תודות.
וכל זאת על האימון והאמונה שנתנו בנו, על יכולתנו להיות הצוות המוביל בערב זה.
וראשית לאלון – אשר על המוזיקה בבחירת השירים, העיבוד, הקצב והאיכות – הרבה תודות.
למורן – אשר על התנועה והריקוד, אשר עשתה כל אשר לאל ידה משגת כדי להזיז אותנו הכבדים בצעדי מחול קלילים, תוך כדי סיבובים וכמובן ידיים מתוחות אל על, גוף חזק וראש מורם.
ולה נאמר עכשיו כמילות השיר: אם את רוצה עכשיו לבכות,
לבי נקרע עכשיו פחות ……….
תודות על כל המאמץ.
ולמיכל – רוקמת התחרה, קושרת הקצוות ומאחה את החוטים, מארגנת ודואגת
לתלבושות, לבגדים, למוזיקה ולכובעים וכמובן לנעלים ולסנדלים.
תודה רבה וההנאה כפולה.
וכמובן אחרון, אחרון חביב הלו הוא ידידנו יגאל, אשר לא חסך שבטו מעדר צאן מרעיתו, נזף, לחץ, פרגן וסיבן ולבסוף גם צלח את הרוביקון בהצלחה מרובה,
עם אנשים לא מנוסים אך פתוחים ומעיזים.
וכמובן אין להקל ראש בהולכי על ארבע מידידיו הטובים של האדם,
אשר בכל מחיר ניסו ובהצלחה לא מבוטלת, להביא לחזרות את אדונם יקירם ולשמור על לוח זמנים ללא איחורים, למרות הטיסות והחזרות של חלק מהמשתתפים וגם לא החסירו ולו אף חזרה אחת.
חשוב גם לראות את גרעין העתיד של הנערות המרקדות ומקפצות ורוח חיים מכניסות ושלא לדבר על היכולות ורצון המשתתפות.
ושוב איך אפשר ללא אותם הזאטוטים, ילדים נהדרים אשר למרות כל הקשיים,
השעות המאוחרות וההורים האומללים, גנבו את ההצגה מכל אותם המבוגרים.
ולסיום – חשוב אולי שנמשיך ונעשה ולו גם בתקציב מעושה,
כי חוויה שכזו אינה מתפוגגת ונעלמת במהרה.
תודה על כל מה שעשיתם.
הייתה חוויה מרגשת.
עוזי.
